כמה מילים על טיפול ה”נוירופידבק”

יותר ויותר ניסויים שנערכים בשנים האחרונות מגלים תופעה מעניינת: לבני אדם, וגם לקופים, יש יכולת לאמן את עצמם לשנות סוגים מסוימים של אותות חשמליים שמופיעים במוח. גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק כיצד האיש הקטן שבתוכנו עובד, מסתבר שכאשר אנחנו משתמשים במכשירים מסוימים שמסוגלים להקליט פעילות במוח, אנחנו יכולים לקבל פידבק מהמוח על הסיגנל, ועם מספיק אימון, אפשר ממש לשנות מאפיינים שונים בסיגנל שנקלט. האימון בדרך כלל נעשה תוך שימוש באלמנטים שונים של למידה כמו התניות של שכר ועונש: אנחנו לומדים לקשר פעולה מסוימת שעשינו עם פרס שאותו קיבלנו כתוצאה מכך, ולכן חוזרים עליה שוב ושוב.

אחד הכלים בהם ניתן להשתמש לצורך כך הוא ה-EEG, כלי מחקר חשוב במדעי המוח. אלו בעצם אלקטרודות שניתן להלביש על הראש ולהקליט באמצעותם גלים חשמליים מהמוח גם מבני אדם, ובצורה לא חודרנית שאינה מסיבה נזק. חשוב לציין שאנחנו לא באמת יודעים מה המשמעות של אותו אות חשמלי שמוקלט, זהו סיגנל כללי מאוד שמושפע כנראה מפעילות של הרבה מאוד תאים באזור מסוים, וגם משתנה בעקבות המעבר בגולגולת. לכן חוקרים שמשתמשים ב-EEG צריכים להכיר את המגבלות של הכלי, אבל גם לדעת כיצד להסיק מסקנות שהן כן בעלות חשיבות מהאות החשמלי המתקבל. שני הדוגמאות הקלאסיות שבהן רואים שינוי מאוד מהותי בגלי ה-EEG הם באפילפסיה ובזמן שינה.

ואז קם עולם הנוירופידבק וניסה לשלב בין שני הדברים: אם בהפרעה מוחית מסוימת יש שוני מסוים באות שמתבטא ב-EEG (גם אם אין לנו מושג מה השוני הזה אומר), ואם אנחנו יודעים שבעקבות אימונים מסוימים אפשר לשנות את הסיגנל שמתקבל, אולי אם נאמן את החולים לשנות את הסיגנל ולהחזיר אותו לנורמה, הסימפטומים שלהם ישתפרו?
בעקבות ההשערה הזו החלו לפתח שיטות נוירופידבק להפרעות נוירולוגיות רבות. התחום המפורסם ביותר הוא הפרעת קשב וריכוז, אך ניסו שיטות גם לדכאון, חרדה, אוטיזם, אפילפסיה ועוד הפרעות אחרות. כמו כן, היו כאלה שגם קפצו צעד אחד קדימה ופיתחו שיטות נוירופידבק גם לאנשים בריאים לחלוטין לצורך שיפור היצירתיות, תקשורת בינאישית והעלאת ביצועים כללית.

ועכשיו לפיל שבחדר: האם זה עובד?
למרות שהטיפולים הללו החלו כבר לפני ארבעים שנה, עד לשנים האחרונות כל המחקרים שתמכו בנויורופידבק סבלו מבעיות שהטילו ספק באיכותם, לחלקם למשל הייתה חסרה להם קבוצת ביקורת. כיום ישנם מחקרים המראים כי יש לשיטה הצלחות ומחקרים המראים כי אין שום אפקט עקבי בשיטה הזו. רבים מאמינים כי ההצלחה שכן מתגלה במקרים מסוימים היא תוצאה של אפקט פלצבו. יש אחרים שמראים שיש לשיטה הצלחות מעבר לאפקט פלצבו, אך על אף שהאפקט הוא ברור, הוא אפקט קטן יחסית.
הלכתי לשאול נוירולוג שעובד עם ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מה מדווחים מטופלים שלו שניסו את השיטה. הוא סיפר שרוב המשפחות דיווחו לו שהשיטה לא שיפרה את הסימפטומים, אך היו חולים שדיווחו על שיפורים מסוימים.

אין ספק שמדובר באפקט מעניין. לא יודע אם הייתי רץ לנסות את הטיפול כבר היום ובכל מצב, אך להערכתי המחקר בתחום הזה עוד עתיד לנפק לנו פריצות דרך מרשימות מאוד.